פציעות באייאקס - סאלו מולר

אייאקס הפסידה בגטאפה ובהרקלס. כעת רבים נכנסים לפאניקה. המאמן אף אומר שתמיד יש פאניקה באייאקס אחרי דבר כזה...

יש יותר מדי פציעות. יש לכך, כמובן, סיבות רבות. כך אני חושב.

אבל מה שאני לא מצליח להבין, זה שהמאמן ואפילו הנהלת המועדון מסכימים לכך שכמעט כל השחקנים, או לפחות רבים מהם, פונים לפיזיותרפיסט "שלהם" מחוץ למועדון. כנראה גם לרופא הפרטי שלהם. זה עניין חמור ביותר. מדוע? משום שאין כל תיאום בין הפיזיותרפיסטים, המאמן והפיזיותרפיסטים של המועדון. אף אחד לא יודע דבר על הפציעות. הפיזיותרפיסט של המועדון הוא איש הקשר. הוא קובע, לבד או בשיתוף עם רופא המועדון או אולי עם מומחה, את שיטת הטיפול. השחקן יכול לשחק רק לאחר שהפציעה נרפאה וכאשר הוא עצמו סבור שהוא מסוגל לכך. מתקבל אצלי הרושם החזק שכולם פשוט עושים מה שבא להם באייאקס.

מה שכן בולט לעין הוא שהפציעות נמשכות זמן רב מדי. אולי אפשר לבדוק את זה. האם הטיפול אינו מספיק, האם הטיפול מועט מדי, האם מדובר בסוג הטיפול הלא נכון, האם השחקנים חוששים להיפצע שוב, או שמא חסר להם הרצון המוחלט לחזור לשחק במהירות. בתקופתי, השחקנים תמיד אמרו: "לא אכפת לי איך אתה עושה את זה, סאלו, כל עוד אוכל לחזור לשחק מהר". ועם הגישה הזו, המצב לרוב השתפר מהר מאוד.

אבל הפיזיותרפיסט של המועדון הוא הראשון שצריך להיות מעורב בטיפול. אל תסתפקו בפיזיותרפיסט מחוץ למועדון. מאמן לעולם לא יכול ולא צריך להסכים לכך.