סאלו מולר (אמסטרדם, 29 בפברואר 1936) הוא פיזיותרפיסט, עיתונאי וכותב הולנדי. הוא התפרסם בעיקר כפיזיותרפיסט בקבוצת AFC אייאקס.

סאלו מולר הוא בנם של לנה בליץ (אמסטרדם, 20-10-1908) ולואי מולר (אמסטרדם, 20-7-1903). סאלו הסתתר כילד יהודי במהלך מלחמת העולם השנייה משנת 1942 ואילך לאחר שחולץ מהפעוטון בתיאטרון אמסטרדם. שני הוריו מתו במחנה ההשמדה הנאצי אושוויץ. הוא כתב את הספר 'להתראות הלילה ולהיות אדיב' על חוויותיו בשנות המלחמה. אלו היו המילים האחרונות שאמו דיברה אליו כשהורידה אותו בגן.

כשהמלחמה הסתיימה, דודתו החזירה אותו לאמסטרדם. שם, כילד בן עשר, היו לו כמה בעיות הסתגלות ולא סיים את התיכון. לאחר שגורש מבית הספר התיכון, הוא בסופו של דבר התאמן כדי להיות מתעמל/מעסה התעמלות. המורה שלו, מר רודנבורג, היה המטפל של אייאקס והתרשם ממולר. דרך רודנבורג, מולר הצטרף לאייאקס כעוזר ומשנת 1960 כפיזיותרפיסט. סאלו מולר נשאר קשור לאייאקס עד 1972. הוא היה עד לעליית הקבוצה עד שנות הזהב. הוא היה שם כשאייאקס זכתה בגביע אירופה ובנוסף למעסה שימש שותף לדיון של כל השחקנים.

אחרי אייאקס הוא התמקד בבניית תרגול הפיזיותרפיה שלו. הוא גם היה העורך הראשי של מגזין הפיזיותרפיה, Physioscoop, במשך שלושים שנה וכתב שני ספרים על פציעות. בשנת 2006 יצא לאור ספרו Mijn Ajax, על חוויותיו באייאקס בין השנים 1969 ל-1972. בשנת 2007 יצא לאור Blootgeven, ספר על עבודתו כפיזיותרפיסט. מולר מתאר כאן מספר רב של מטופליו המיוחדים.